זהר

תמו) וכד בעיין למיפק, אזלין ואשתאבין בנוקבא דתהומא רבה, לבתר נפקין ומתחברן כחדא, ובקעין אוירין, ושאטין בעלמא, ומתקרבין לגבייהו דבני נשא, וכל חד אקרי רעה, כד"א לא תאונה אליך רעה. מאי לא תאונה. בגין דאתיא בתסקופא על בני נשא.

פירוש הסולם

תמו) וכד בעיין למיפק וכו': וכשרוצים לצאת, הולכים ונבלעים בנקב תהום הגדול, ואח"כ יוצאים ומתחברים יחד ובוקעים אוירים, ומשוטטים בעולם, ומתקרבים אל בני אדם, וכל אחד נקרא רעה, כמש"א, לא תאונה אליך רעה. משום שבאים בעלילה על בני אדם.
פירוש. יש תהומא זוטא, והיא נאחזת במלכות דמדת הדין. ויש תהומא רבא, והיא נאחזת במלכות דמדת הרחמים הממותקת בבינה. והנה בעלי הדין הנ"ל נמשכים ממלכות דמדת הדין, ומקורם בתהומא זוטא, אלא שרוצים להאחז בנשמות הבאים ממלכות הממותקת בבינה, ע"כ הם נבלעים תחילה ונשאבים בתהומא רבא.
וז"ש וכד בעיין למיפק, כשרוצים לצאת ולהזיק, אזלין ואשתאבין בנוקבא דתהומא רבא, כדי שיכלו להזיק הנשמות הבאים ממלכות הממותקת, ובקעין אוירין ושאטין בעלמא, היינו שמכניסים י' באור של הנשמות ונעשה מן אור אויר (כנ"ל ב"ב דף צ"ח ד"ה פירוש ע"ש) ומדרגת הנשמה נבקעת, שבינה ותו"מ שלה נופלים ממנו כמ"ש שם. וז"ש, וכל חד אקרי רעה וגו' בגין דאתיין בתסקופא על בני נשא, כי מצד שורת הדין אינם יכולים להזיק רק הנשמות הנמשכות ממלכות דמדת הדין, אלא מחמת שנשאבו בנוקבא דתהומא רבא, מזיקים גם לנשמות דמלכות הממותקת שזהו עלילה בעלמא.