תמה) נצח והוד תרין פלגי גופא אינון, כגוונא דתרין תאומים. ובגין דא אתקריאו שחקים תרווייהו כחדא ו"ו אינון, מן ושט, מסטרא דשמאלא. ואינון תרין טוחנות, מסטרא דימינא.
תמה) נצח והוד טרין וכו': נו"ה הם ב' חצאים של גוף אחד, כעין ב' תאומים, ומשום זה נקראים שחקים. שניהם יחד, הם ו"ו מן ושט מבחינת השמאל. והם ב' טוחנות מצד הימין.
פירוש, כי באמת קו ימין וקו שמאל סותרים זה את זה, כי קו ימין נמשך מבחינת החולם שה"ס עלית המלכות לבינה, והסתלקות הג"ר. וקו שמאל נמשך מנקודת השורק, שה"ס שהמלכות חזרה וירדה מן הבינה ויצאו שוב הג"ר (כנ"ל ב"א דף ט"ו ד"ה ההיא) וא"כ נתבטל הקו הימני כמו שלא היה, שהרי המלכות חזרה וירדה מן הבינה. אמנם מחזה ולמעלה דז"א, יונק מבחינה שכנגדו מבחזה ולמעלה דא"א, ששם מלבישים או"א, שבהם אין הי' יוצאת מאויר (כנ"ל ב"א דף רנ"א ד"ה נחית) שפירושו שאין המלכות יורדת מבינה, ואינם מקבלים פעולת קו השמאל לעולם, וע"כ מחזה ולמעלה דז"א, אע"פ שיצא קו השמאל לא ביטל את קו הימין, כי הוא יונק מאו"א עלאין. משא"כ מחזה ולמטה דז"א, שב' הקוין ימין ושמאל נקראים נצח והוד, שהם יונקים מבחינה שכנגדם מן החזה ולמטה דא"א, ששם ישסו"ת, שבהם מתגלה הקו שמאל, שהי' יוצאת מאויר, לפיכך כשנגלה קו שמאל שהוא הוד, תיכף נתבטל הנצח, כי כשחזרה הגדלות ודאי שאין עוד שם קטנות. אמנם גם בשיסו"ת יש פנים ואחורים, אשר בבחינת הפנים דישסו"ת שולט ג"כ קו ימין ואין הי' יוצאת מאויר, כמו באו"א. ולפיכך כשנו"ה דז"א מקבלים מפנים דישסו"ת, יש עמידה לקו ימין גם אחר יציאת קו שמאל. כי הקו הימני מקבל כח מן קו ימין דפנים דישסו"ת.
ולפיכך יש בנצח והוד דז"א ב' בחינות, אם הם בבחינת אחורים, דהיינו שמקבלים מאחורים דישסו"ת, אז מתבטל הנצח ע"י יציאת ההוד, כמו הגדלות המבטלת את הקטנות. ואם מקבלים מן הפנים דישסו"ת, אז נשאר קו ימין בתוקפו גם אחר יציאת קו השמאל.
וזה אמרו, נצח והוד תרין פלגי גופא אינון, כגוונא דתרין תאומים, שנצח והוד הם ב' חצאים של גוף אחד, כי קו ימין הוא יציאת הקטנות, וקו שמאל הוא יציאת הגדלות של אותו הגוף, דהיינו של אותה המדרגה, ומבחינה זו היתה צריכה הגדלות לבטל את הקטנות, ועכ"ז נשארות שתיהן בשליטתן כמו ב' תאומים. והיינו רק מבחינת הפנים דנו"ה, שקו ימין יונק כחו מן הפנים דישסו"ת כנ"ל, ובגין דא אתקריאו שחקים, כיון ששניהם שולטים כל אחד לפי עצמו נלחמים זה בזה ושוחקים זה את זה, כנ"ל תרווייהו כחדא ו"ו אינון מן ושט, מסטרא דשמאלא, שמבחינת אחורים דישסו"ת שהוא צד שמאל, נחשבים שניהם מדרגה אחת, כי השמאל מבטל הימין. והו' של ושט רומזת עליהם. והיינו הו' דושט שנתארכה ונעשה שטן, מחמת שהיה בלי טחינה (כנ"ל אות שס"ו) ואינון תרין טוחנות, מסטרא דימינא, שמבחינת הפנים דישסו"ת שהוא צד הימין, יש תוקף ג"כ לצד ימין שהוא הנצח, ואז הם ב' מדרגות נפרדות שנלחמות זו בזו, והם ב' טוחנות שטוחנים מן לצדיקים.