זהר

תמג) דמות כמראה אדם, כיון דאמר דמות, אמאי כמראה, דהא סגי ליה דמות אדם. אלא דמות אדם, דא איהו רזא עלאה, בההוא כבוד עלאה, דיוקנא דאדם. אבל הא דאתוסף כמראה, לאכללא אינון דיוקנין דמלין דחכמתא, ואינון רזין דחכמתא דסלקן ומתעטרן לעילא, ולבתר קיימין בדיוקנא דאדם בההוא דיוקנא דצדיקייא דמעטרין לון, ובכלהו אשתעשע קב"ה בעטרוי.

פירוש הסולם

תמג) דמות כמראה אדם: שואל כיון שאמר, דמות למה נאמר עוד, כמראה שהיה די שיאמר, דמות אדם. ומשיב, אלא דמות אדם, זה הוא סוד עליון בכבוד עליון ההוא, שהוא ז"א בהויה דאלפין שבגימטריא אדם, שהוא צורת אדם היושב על הכסא שהוא מלכות, וזה שנתוסף, כמראה, הוא לכלול אלו צורות שבדברי החכמה, המכונות ראיה או מראה. שהחכמה נקראת כך. והם סודות החכמה העולות ומתעטרות למעלה בז"א, ואח"כ הם עומדים בצורת אדם, דהיינו בצורה ההיא שהצדיקים מעטרים אותם. ובכולם משתעשע הקב"ה בעטרותיו.