זהר

תמג) גדר מזה וגדר מזה. אמר ר' אבא, היך יכיל ההוא מלאכא לאסתמא ההוא שבילא. אלא בגין דסיועא אחרא הוה ליה, קב"ה וכנסת ישראל. ר' יהודה אמר, אורייתא מסייעא ליה, דכתיב מזה ומזה הם כתובים.

פירוש הסולם

תמג) גדר מזה וגדר מזה: אמר ר' אבא, איך היה יכול מלאך ההוא לסתום אותו השביל, מפני החיצונים כיון שהוא מוכרח להפתח בעת הגלגול, כנ"ל. ומשיב, אלא משום שהיתה לו עזרה אחרת, שהיא הקב"ה וכנסת ישראל, שהיא המלכות. ר' יהודה אמר, התורה עזרה לו, שכתוב, מזה ומזה הם כתובים.
פירוש. השאלה היתה, כיון שאותו משעול הכרמים מוכרח להפתח בעת הגלגול, איך יכול המלאך לסתום אותו. ועל זה משיב, כיון שלאחר הגלגול, מאיר הקב"ה מצד אחד את החסדים המכוסים שלו, ומצד השני אפילו כנסת ישראל, שהיא המלכות אינה מקבלת אחר הגלגול רק חסדים בלבד (כנ"ל בשלח ל"ט ד"ה וג') ובכח זה התגבר המלאך על השביל וסתם אותו. וזהו סוד הכתוב גדר מזה וגדר מזה, שמצד הימין מגדיר הקב"ה את הארת השביל שלא יאיר, ע"י חסדים מכוסים שלו. וזהו גדר מימין. ומצד השמאל מגדירה המלכות הארת השביל ע"י נטיתה לימין לחסדים שבז"א. ובכח ב' גדרות אלו סתם המלאך את השביל.
ור' יהודה לומד אותם הדברים הנ"ל מכתוב אחר, דהיינו ממה שכתוב בלוחות מזה ומזה הם כתובים, שהפירוש הוא מפנים ומאחור, שמפנים, נכתבו בהארות ז"א, ומאחור, בהארות המלכות. והיינו ע"ד הנ"ל. אלא ההפרש הוא במקראות דורשין בלבד.