זהר

תמב) על אשר יהיה שם הרוח ללכת, כתיב, אל אשר, וכתיב על אשר. אלא רוח דא דנפיק מגו רוחא סתימאה, ודא איהו רוח קדישא, כד נפיק מגו ההוא טמירא דכורסייא, ובטיש בההוא דשרי עלוי, כדין כלהו נטלין כחדא לגביה, והיינו על אשר. אל אשר, דבטיש ביה ההוא רוחא, ולא שארי, אלא דנטיל לגביה, ונטלי כלהו לגבי ההוא סטרא.

פירוש הסולם

תמב) על אשר יהיה וגו׳: על אשר יהיה שם הרוח ללכת. שואל למעלה כתוב, אל אשר, וכאן כתוב על אשר. ומשיב, אלא רוח זה היוצא מתוך הרוח הסתום, וזה הוא הרוח הקדוש כשיוצא מתוך אותו הרוח הנסתר שבכסא, ובוטש, היינו שמזדווג, באותו הרוח השורה עליו, אז כל החיות נוסעות יחד אליו. והיינו סוד על אשר. אל אשר, פירושו, שאותו הרוח מזדווג בו, ברוח של הכסא, והרש של הכסא אינו שורה עליו אלא שנוסע אליו למקומו. וכל החיות נוסעות לאותו הצד.
פירוש. החיות האלו, הם בחינת חג"ת דז"א, עם המלכות המקבלתם, שהן ד׳ רגלי הכסא העליון. שהוא בינה. והרוח שבחיות נאצל מן הרוח העליון שבכסא, שהוא בינה. ורוח החיות לוקח כל כחו מהרוח שבבינה. עי"ז שמזדווג עמו. והוא מזדווג עמו בב׳ בחינות. א) שמזדווג עמו במקום הרוח העליון, דהייני במקום בינה, ומשם הוא משפיע אל החיות. ב) שהרוח העליון יורד למקום הרוח התחתון, ומזדווג עמו במקום הרוח התחתון, דהיינו במקום החיות.
וז"ש רוח דא, של החיות, דנפיק מגו רוחא סתימאה, ומפרש, ודא איהו רוח קדישא, של החיות, כד נפיק מגו ההוא טמירא דכורסייא, כשיוצא מן הרוח הנסתר שבכסא, דהיינו מן הרוח שבבינה. ובטיש בההוא דשרי עלוי, ובוטש באותו הרוח של הבינה, במקום שעודנו שורה עליו, דהיינו במקום בינה, כדין וכו׳ והיינו על אשר. כי על מורה שהרוח דחיות הוא במקום העליון בבינה. ומשם מקבל שפע אותו הצד. שכל החיות ילכו אליו. אל אשר, פירושו, דבטיש ביה ההוא רוחא ולא שארי שהרוח העליון דבינה, בוטש ברוח של החיות, דהיינו שמזדווג עמו לתת לו שפעו, ואינו שורה עליו, כי הרוח דחיות כבר ירד למקומו עצמו, אלא דנטיל לגביה, שרוח העליון נוסע לרוח של החיות, ומזדווג עמו במקומו. ונטלי כלהו לגבי ההוא סטרא, וכל החיות נוסעות לאותו הצד, שהרוח העליון השפיע לרוח של החיות.