זהר

תמא) ואע"ג דחדוון לא אתערו, אבל לבר קיימי ומזמרי שירתא, וכד אתפליג ליליא, ואתערותא סלקא מתתא לעילא, כדין קב"ה אתער כל חילי שמיא לבכיה, ובעט ברקיעא, ואזדעזען עלאי ותתאי.

פירוש הסולם

תמא) ואע"ג דחדוון לא וכו': ואע"פ ששמחות אינן מתעוררות, בלילה, אבל בחוץ מהיכל המלך עומדים מלאכים ומזמרים שירה. וכשנחצה הלילה, והתעוררות עולה ממטה למעלה, אז מעורר הקב"ה כל צבאות השמים לבכיה, ובועט ברקיע ומזדעזעים עליונים ותחתונים.