זהר

תמא) ועל דא עלמא כוליה מתמצית דארץ ישראל קא שתי. מאן א"י. הא אוקימנא. ובין לעילא, ובין לתתא, כל אינון שאר עמין עכו"ם, לא אתזנו אלא מההוא תמצית. ולא תימא דאינון בלחודוי, אלא אפילו אינון כתרין תתאין, מההוא תמצית שתיין. ודא הוא במשעול הכרמים, שביל מרברבי שאר עמין דמתברכן מניה.

פירוש הסולם

תמא) ועל דא עלמא וכו': ועל כן, כל העולם שותה מתמצית של ארץ ישראל. מי היא ארץ ישראל. כבר העמדנו, שארץ ישראל היא מלכות. ובין למעלה ובין למטה, כל אלו שאר העמים עכו"ם, אינם נזונים אלא מתמצית ההיא. ואל תאמר הם בלבד, אלא אפילו אלו ספירות התחתונות שותות מאותה התמצית. וזה הוא במשעול הכרמים, דהיינו שביל מן שרי שאר העמים המתברכים ממנו.
פירוש. אחר שביאר היטב זווג ז"א ומלכות וההארות הגדולות היוצאות מזווגם, ושכל זה בא מכח יחוד ג' הקוין, אומר (באות ת"מ) וישראל נטלין כלא, משום שהם דבוקים בקו אמצעי, הכולל ג' קוין. מה שאין כן אומות העולם וכל החצונים הדבוקים בקו שמאל בלי ימין, אינם יכולים לקבל מהארות הזווג הזה, אמנם כיון שהארת הזווג באה ע"י גלגול בג' קוין כנ"ל הנה ברגע שההארה מתגלגלת מימין לשמאל, ועומדת בקו השמאל, אז נפתח צנור דק מהארת קו השמאל, שאותו צנור נקרא משעול הכרמים, שמשם יורדים החיות והמזון לחיצונים מקו שמאל. וע"כ כללות הארת כל הזווג מקבלים ישראל, להיותם דבוקים בקו האמצעי הכולל הכל, ומשום שהם העלו מ"ן וגרמו לזווג הזה. (כנ"ל באות תל"ט) אבל בהכרח שולחים חלק מהשפע לשאר העמים והחיצונים הדבוקים בקו שמאל בלבד, דהיינו בעת שהארת הזווג מתגלגלת מימין לשמאל ועומדת רגע בקו השמאל, וז"ש ומשדרי חולקא מניה לשאר עמין, דהיינו אותו חלק הנמשך מקו שמאל בעת הגלגול, ומההוא חולקא אתזנו כל שאר עמין, דהיינו אותו חלק הנמשך מקו שמאל בעת יכולים להנות משהו ממקום אחר, כנ"ל. ואותו הצנור הנפתח להם מקו שמאל הוא דק מאוד, מטעם היותו מטרם היחוד בקו האמצעי, וז"ש, ותאנא וכו' נפיק חד שביל דקיק, דהיינו אותו הצנור הנפתח להם מקו שמאל, דמתמן אתנגיד וכו'. שמשם מושפע כל חיותם ושפעם של החצונים ושאר העמים. וז"ש ודא קרינן ליה תמצית דנפיק מסטרא דארעא קדישא, כי המלכות מקבלת לתוכה כל הארת הזווג עם ג' הקוין שההארה מתגלגלת עליהם. ורק תמצית, דהיינו חלק קטן מאותה הארה, שהוא מזמן שההארה מתגלגלת מימין לקו שמאל כנ"ל, זה משלחת המלכות שנקראת ארץ ישראל, לשאר העמים ולכל העולם כולו חוץ מישראל. וז"ש (באות תמ"א) ועל דא עלמא כוליה וכו', כי רק ישראל בלבד נבחר מכל העולם להדבק בקו האמצעי, וע"כ הם לוקחים כל הארת הזווג, ושאר כל העולם רק תמצית, דרך שביל דקיק הנ"ל. וז"ש, ודא הוא במשעול הכרמים, ששביל דקיק הזה, נקרא משעול הכרמים. דהיינו, שביל מרברבי שאר עמין דמתברכן מניה, כי שרי אומות העולם נקראים כרמים. כמ"ש להלאה בכתוב, שמוני נוטרה את הכרמים, שהם שרי שאר העמים. ואותו שביל דקיק מקו שמאל, שהם מתברכים ממנו, נקרא משעול הכרמים.