זהר

תמא) אמר ליה ר׳ אלעזר בריה, והא כתיב לא תלין נבלתו על העץ וגו', ולא תטמא את אדמתך. בגין דארעא היא קדישא, ורוח מסאבא לא ישתכח אתרא בארעא קדישא למשרי עלוי, אי הכי, כיון דההוא בעירא שארי עליה רוח מסאבא ואתי מסטרהא, אמאי מקריבין ליה לסטר קודשא. א״ל יאות שאלת.

פירוש הסולם

תמא) א״ל ר׳ אלעזר וכו׳: אמר לו ר״א בנו, והרי כתוב, לא תלין נבלתו על העץ וגו׳ ולא תטמא את אדמתך. משום שהארץ היא קודש, ורוח הטומאה לא ימצא מקום בארץ הקדושה לשרות עליו. אם כן, כיון שבהמה ההיא, העז, רוח הטומאה שורה עליה, ובאה מצדה, למה מקריבים אותה לצד הקדוש. א״ל, יפה שאלת.