זהר

תל) כרסייא קדישא נטלת לחיות. ואי איהי נטילת לון, זיעא דחיות ממה אתעביד. אלא זיעא דילהון, באסתכלותא למינדע ולאסתכלא ולאדבקא, במה דטמיר וגניז, ולא יכלין למיקם ביה. ועל דא איהו זיעא דילהון. אבל כל אינון דמתדבקאן בקדושה עילאה, אינון נטלין לאינון דנטלין לון. ורזא דא, על ארבעת רבעיהן בלכתם ילכו.

פירוש הסולם

תל) כרסיא קדישא נטלת וכו׳: וכן הכסא נושא את החיות הנושאות אותו. שואל, ואם הכסא נושא את החיות, ממה נעשית הזיעה של החיות. ומשיב, הזיעה שלהן אינה נעשית מחמת המשא של הכסא, אלא הזיעה שלהם היא מחמת הסתכלותן לדעת ולהסתכל ולהשיג במה שנסתר וגנוז, ואינן יכולות לעמוד עליו, ועל זה באה הזיעה שלהן. אבל כל אלו המתדבקים בקדושה עליונה הם נושאים את אלו הנושאים אותם. וזה סוד על ארבעת רבעיהם בלכתם ילכו