זהר

תלט) ומלה דא הוי תלי על סמאל, עד דאתא אילנא אחרא קדישא, דאיהו יעקב, ונטל מניה ברכאן, דלא יתברך סמאל לעילא, ועשו לתתא. דהא יעקב דוגמא דאדם הראשון הוה דיעקב שופריה דאדם הראשון הוה. ועל דא כמה דמנע סמאל ברכאן, מאילנא קדמאה, הכי נמי מנע יעקב, דאיהו אילנא דוגמא דאדם, מסמאל ברכאן מלעילא, ומתתא ויעקב דידיה נטיל בכלא, ועל דא ויאבק איש עמו. כתיב.

פירוש הסולם

תלט) ומלה דא הוי תלי על סמאל עד דאתא אילנא אחרא קדישא דאיהו יעקב ונטל מניה ברכאן: ודבר זה היה תלוי על סמאל דהיינו מה שעשק את המוחין והברכות מאדה"ר ע"י ערמתו, שהחטיאו בעצה"ד, עד שבא אילן אחר הקדוש, שהוא יעקב, ולקח מן סמאל בחזרה את הברכות, דלא יתברך סמאל לעילא ועשו לתתא, שלא יתברך סמאל המלאך מלמעלה שהוא שרו של עשו, ולא יתברך עשו למטה. כי ע"י חורבנו של אדה"ר נבנו סמאל ועשו, וע"י חורבנם של סמאל ועשו, חוזרת ונבנית הקדושה, ולפיכך כיון שסמאל בערמתו עשק את הברכות מהקדושה, חזר יעקב ולקח את הברכות מסמאל ועשו בערמה. ומה שדוקא יעקב נתעצם בזה להשיב את הגזילה שגזל סמאל מאדה"ר, אומר, דהא יעקב דוגמא דאדה"ר הוה דיעקב שופריה דאדם הראשון הוה, כי יעקב היה דומה לאדם הראשון, כי יפיו של יעקב היה כיפיו של אדם הראשון, ועל דא כמה דמנע סמאל ברכאן מאילנא קדמאה, הכי נמי מנע יעקב דאיהו אילנא דוגמא דאדם מסמאל ברכאן מלעילא ומתתא וע"כ כמו שמנע סמאל הברכות מאילן הראשון, שהוא אדם הראשון, כן יעקב, שהוא אילן דומה לאדה"ר, מנע הברכות מסמאל למעלה, ולמטה, מעשו, ויעקב דידיה נטיל בכלא וע"ד ​ויאבק איש עמו. ויעקב, כל מה שלקח, שלו לקח, דהיינו מה שגזל סמאל מאדה"ר וע"כ כתוב ויאבק איש עמו שהוא סמאל.