זהר

תלח) תנינא, בההיא שעתא נחת סמאל מן שמיא רכיב על נחש דא, וצולמיה הוו חמאן כל בריין וערקן מניה, ומטו לגבי אתתא במלין, וגרימו מותא לעלמא, ודאי בחכמה אייתי סמאל לווטין על עלמא, וחבל אילנא קדמאה, דברא קב"ה בעלמא.

פירוש הסולם

תלח) ) תנינא בההיא שעתא נחת סמאל מן שמיא, רכיב על נחש דא: למדנו, באותה שעה, ירד סמאל המלאך מן השמים, ורכב על נחש הזה, וצולמיה הוו חמאן כל בריין וערקן מניה. וצורתו ראו כל הבריות וברחו מפניו, ומטו לגבי אתתא במלין, וגרימו מותא לעלמא ובאו, היינו הס"מ ונחש, בדברים עם האשה, וגרמו מות להעולם, ודאי בחכמה אייתי סמאל לווטין על עלמא, וחבל אילנא קדמאה, דברא קב"ה בעלמא. ודאי בחכמה הביא סמאל קללות על העולם כלומר שבערמה פתה אותם לחטוא, וחבל אילן הראשון שברא הקב"ה בעולם, דהיינו את אדם הראשון, וענין הערמה, מבאר לפנינו באות תמ"ו.