חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות תלו

זהר

תלו) ובחבורא קדמאה, פתח רעיא מהימנא ואמר, ווי לון לבני נשא, דאינון אטימין לבא, סתימין עיינין, דלא ידעין אברים דגופיהון על מה אינון מתתקנין, דהא קנ"ה תלת חילין כלילן ביה, חד הבל, דאיהו להב אש, דנפיק מן לבא ואתפלג לז' הבלים, דאמר קהלת. תניינא, אויר דעאל לגביה מלבר. תליתאה, מים דכנפי ריאה, דאינון דבוקים בקנה. ומתלת אלין אתעביד קול, מים ורוח ואש, ומתפלג כל חד לז', ואינון ז' להבים, ז' אוירות, ז' נחלים.

פירוש הסולם

תלו) ובחבורא קדמאה פתח וכו': ובחבור הראשון. פתח רע"מ ואמר, אוי להם לבני אדם, שהם אטומי הלב סתומי עינים, שאינם יודעים את אברי הגוף שלהם, על מה הם מתתקנים. כי הקנה, ג' כחות כלולים בו, א) הבל, שהוא להב אש היוצא מן הלב, ונחלק לז' הבלים שאמר קהלת. ב) אויר, שנכנס אליו מבחוץ. ג) מים, של כנפי ריאה שהם דבוקים בקנה. ומג' אלו נעשה קול, דהיינו ממים ורוח ואש. וכל אחד נחלק לז', והם ז' להבות, ז' אוירים, ז' נחלים. (עי' במרה"ס אות י"ט).