זהר

תלו) ארבע גלגלין בפלכי ארבע, נטלין בגלגולא לההוא עטרא, וכד נטלי לה, אזדקפן לעילא. עד דמטו לגלגולא דפלכא עלאה, דנהים יממא וליליא, מתחברן כל אינון פלכין, ונטלין לעטרא, וזקפן לה. וקלא דאינון גלגלין, אשתמע בכלהו רקיעין. לקל נעימותא מתרעשין כל חילי שמיא, וכלהו שאלין דא לדא, עד דכלהו אמרי ברוך כבוד יי' ממקומו.

פירוש הסולם

תלו) ארבע גלגלין בפלכי וכו': ארבעה גלגלים שבארבעה הפלחים של הרמון, לוקחים ע"י גלגול, את העטרה ההיא. וכשלוקחים אותה הם מזדקפים למעלה, עד שמגיעים לגלגל הפלח העליון הנוהם יום ולילה, אז מתחברים כל אלו הפלחים ולוקחים את העטרה וזוקפים אותה. והקול של אלו הגלגלים נשמע בכל הרקיעים. לקול נעימות זה, מתרעשים כל צבאות השמים, וכולם שואלים זה לזה, עד שכולם אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו.
פירוש. כי נתבאר שהעטרה, שה"ס הג"ר של המלכות, נישאת, דהיינו שמתגלית, על ידי ד' פלחי הרמון הנ"ל, שהם ד' כלים דאחורים הממשיכים החכמה, כנ"ל, אשר החכמה, היא עיקר הג"ר שבה. וע"כ יש עטרה, ויש נושאי העטרה שהם פלחי הרמון. וכבר ידעת שאין החכמה נגלית אלא על ידי גלגול בג' דוכתי, שה"ס ג' קוין (כנ"ל ויחי דף קנ"ט ד"ה קל גלגלא) וכן אינה נגלית אלא בשעת הגלגול שה"ס הנסיעה (כנ"ל בשלח ל"ט ד"ה וג') ולפיכך צריכים גלגלים להעביר האור מקו לקו עד המלכות. ואלו הגלגלים ה"ס הדינים דמלכות עם הדינים המכונים ג' זריעות, שבג' נקודות, חלם שורק וחירק, כמו שנתבארו לעיל (ב"א דף ט"ו ד"ה ההיא ע"ש) כי הדינים שבכל קו מעבירים האור שבו לקו האחר. כי בקו ימין שה"ס החולם, יש בו דינין מעלית המלכות לבינה, הגורם קטנות, ע"כ דין זה דוחף האור ומעבירו לקו שמאל, שה"ס נקודת השורק. והדינים שבקו שמאל, ששם החשך והאש והקפאון, שאינם נותנים את החכמה להאיר, דוחפים האור ומעבירים אותו אל קו האמצעי, ששם תקון יחוד הקוין, שאור החכמה מתלבשת בחסדים, שאז יכולה החכמה להאיר בכל שלמותה והדרה. והדינים שבקו האמצעי, מסוד מסך דחירק שבו, שאינם נותנים בו מקום גילוי אל אור החכמה, וע"כ, דינים האלו דקו האמצעי דוחפים ומעבירים האור אל המלכות, ששם מקום הגילוי של החכמה. ובמלכות עצמה מתגלגלים הקוים מחדש, ע"י אותם הגלגלים, ומגלים החכמה, והדינים שבה, מקשרים אותה עם החסדים. ובזה תבין הצורך לג' בחינות, א) הם עצם המוחין הנקראים עטרה, שהם נבחנים בראש ותוך כנ"ל. ב) נושאי המוחין, שהם הכלים דאחורים, הנקראים פלחי הרמון, שרק הם ראוים להמשיך גילוי החכמה, ולולא הם לא היתה נגלית העטרה שהעיקר שבה ה"ס החכמה, וע"כ נבחנים פלחי הרמון, שהם זוקפים את העטרה, כי קומה זקופה מורה על אור החכמה. ג) היינו הגלגלים, שהם הדינים שבכלים דאחורים, שעליהם מתגלגל אור העטרה ממקום למקום, דהיינו מקו לקו עד המלכות, וכן במלכות עצמה, כמו שנתבאר.
וז"ש ארבע גלגלין בפלכי ארבע, ארבעה הגלגלים שהם ד' מיני דינים הנ"ל, שיש בארבעה הפלחים, שה"ס ג' קוין ומלכות המקבלתם. נטלין בגלגולא לההוא עטרא, שעליהם מתגלגלת העטרה ממקום למקום כנ"ל, שעי"ז משתלמת העטרה בכל התכשיטים שבה. והנה כל זה שאמרנו בעטרה ובפלחי הרמון ובגלגלים, נוהגים רק בזמן הזווג עם ז"א, וב' הארות מאיר אז ז"א אל המלכות, א) מבחינת השמאל שה"ס אור החכמה משמאל דאמא, שזסו"ה שמאלו תחת לראשי. ואחר שנגמרה הארה זו, אז מאיר לה ז"א מבחינת הימין, שה"ס אור החסדים, בסו"ה וימינו תחבקני.
וז"ש, וכד נטלי לה אזדקפן לעילא, שבתחילה, כשהגלגלים מתחילים לשאת את העטרה, הם זוקפים קומתם למעלה, שפירושו, שממשיכים חכמה, המכונה קומה זקופה. שהיא הארה א' דז"א בסוד שמאלו תחת לראשי. עד דמטי לגלגולא דפלכא עלאה, דנהים יממא וליליא, דהיינו פלח הרמון שהוא ימין, דהיינו חסד, שאין לו הפסק, שה"ס הארה הב' דז"א, בסו"ה וימינו תחבקני, אז, מתחברן כל אינון פלכין, דהיינו שהחכמה דשמאל מתלבשת בחסדים דימין ושניהם בקו האמצעי, ושלשתם במלכות, ונטלין לעטרא וזקפן לה. שאז בחבורם יחד לוקחים העטרה וזוקפים אותה, דהיינו שמגלים בה קומה הזקופה, שה"ס הארת החכמה, בכל שלמותה והדרה.
וכבר ידעת, שסוד הגלגלים הם בחינת הדינים שבד' מקומות, שעליהם, האור נדחף ומתגלגל ממקום למקום עד שנשלם. וז"ש וקלא דאינון גלגלין. דהיינו כח הדינים, הנקראים גלגלים, אשתמע בכלהו רקיעין, דהיינו שפעולות הדינים מתקבלות בכל המדרגות, לקל נעימותא, המושפע מהם מעת גלגולם, מתרעשין כל חילי שמיא וכלהו שאלין דא לדא, דהיינו מחמת גילוי הדינין שבכל קו וקו הם שואלים איה מקום כבודו, עד שנשלם הגלגול ומתגלה מקום הכבוד, וז"ש, עד דכלהו אמרי ברוך כבוד ה' ממקומו. כי נתגלה מקום הכבוד, שהוא המלכות.