זהר

תלה) ת"ש, א"ר בא, מאי דכתיב, הכרת תכרת הנפש ההיא. אלא כהבל דנפיק מפומיה דב"נ, דלא יכיל לסלקא לעילא, אפילו כמלא עיניו, ומיד תכלה. כך היא אותה הנפש החיה, כאותה הבל שנכרת מן הפה מהרה, ותכלה, ואינו נראה בעולם, והיה כלא היה.

פירוש הסולם

תלה) ת"ש א"ר בא וכו': בוא ושמע. א"ר בא, מה שכתוב, הכרת תכרת הנפש ההיא. היינו, כהבל היוצא מפי האדם, שאינו יכול להעלותו למעלה, אפילו כמלא עיניו, ומיד יכלה. כך היא אותה הנפש החיה, כאותו ההבל שנכרת מהרה מן הפה ותכלה, ואינה נראית בעולם והיתה כלא היתה. שז"ס מיתת כרת שנאמרה על הנפש.