זהר

תלה) תחות עטרא, תליין זגי דדהבא בסחרנהא, זגא דדהבא מסטרא דא, וזגא דדהבא מסטרא דא, וחד רמונא. בגו ההוא רמונא, אית בה אלף זגין, וכל זגא מנייהו, מתלהטא בסומקא בחוורא. ההוא רמונא אתפלג בפלוגין ארבע, וקיימא פתיחא, לאתחזאה זגהא. תלת מאה ועשרין וחמש זגין לסטרא דא, וכן לכל סטרא וסטרא, עד דמתלהטן ארבע סטרי עלמא, מחיזו דכל פלכא ופלכא, ואינון אקרון פלח הרמון. כמה דכתיב, כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך.

פירוש הסולם

תלה) תחות עטרא תליין וכו': תחת העטרה, תלוים מסביב פעמוני זהב. פעמון זהב מצד זה, ופעמון זהב מצד זה. ורמון אחד. בתוך אותו הרמון יש בו אלף פעמונים וכל פעמון מהם לוהט באדום ובלבן. רמון ההוא נתחלק לארבעה פלחים, ועומד פתוח, שיראו ממנו הפעמונים. שכ"ה פעמונים לצד זה, וכן לכל צד וצד עד שמתלהטים ד' רוחות העולם ממראה של כל פלח ופלח. והם נקראים פלח הרמון. כמ"ש כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך.
פירוש. עתה מבאר בחינת הסוף של העטרה דמלכות, דהיינו בחינת הכלים דאחורים שלה. וכבר ידעת, שבהיותה פב"פ עם ז"א אין החכמה נגלית אלא בכלים דאחורים שלה (כנ"ל בהקסה"ז דף ו' ד"ה ואלמלא) וכללות הכלים דאחורים נקראים רמון, בסוד מה שאמרו על הפסוק, כפלח הרמון רקתך, שאפילו הריקנים שבך, דהיינו הכלים דאחורים הנבחנים כריקנים, כלפי הכלים דפנים, מלאים מצוות כרמון, שהם מלאים אורות. והיינו בעת שהם מתחברים בכלים דפנים ותלוים בהם, כי אז הם מקבלים ג"כ הארת ג' קוין מן הכלים דפנים. ואז מתחלקים ההארות לימין ולשמאל ולסוד י"ב הנקראים פעמונים. וכללות הפעמונים נקראת רמון, מפני שהארתו מתרוממת ממטה למעלה.
וז"ש, תחות עטרא תליין זני דדהבא בסחרנהא, דהיינו הכלים דאחורים שבהם מתגלה החכמה, אשר בשעה שהם תלוים ומחוברים מסביב הכלים דפנים שבעטרה, נקראים פעמוני זהב. ומתפרשים לימין ולשמאל, דהיינו לחסדים ולחכמה, וז"ש, זגא דדהבא מסטרא דא, וזגא דדהבא מסטרא דא. ונכללים כולם ברמון אחד. וז"ש, וחד רמונא, כי עיקר השם של הכלים דאחורים הוא, רמון. אלא ההארות שהוא מקבל מחמת חיבורו בכלים דפנים מימין ומשמאל, נקראים פעמוני זהב. וז"ש, בגו ההוא רמונא אית בה אלף זגין, דהיינו המאירים בהארת החכמה, המכונה אלף, בסו"ה ואאלפך חכמה. אבל, וכל זגא מנייהו מתלהטא בסומקא בחוורא, שכל פעמון מהם מאיר באדום, שהוא שמאל, ובבחינת החכמה, ומאיר בלבן, שהוא ימין, ובבחינת החסדים. שהשיגו זה מכח חיבורם עם הכלים דפנים, אבל משורשם מטרם שנתחברו עם הכלים דפנים, לא היה בהם אלא חכמה בלי חסדים, שהיא שמאל בלי ימין, דהיינו גוון אדום בלבד. ומה שאומר מתלהטא, ואינו אומר, מאיר, הוא מטעם היותם כלים דאחורים, שהארתם עם דינים.
ועוד הם מקבלים מבחינת הכלים דפנים סוד י"ב גבולים (כנ"ל באות תל"ג) ועם הכולל הם י"ג. וז"ש, ההוא רמונא אתפלג בפלוגין ארבע, דהיינו ע"פ ד' בחינות חו"ב תו"מ שבו. וקיימא פתיחא לאתחזאה זגהא, כלומר, שהפעמונים מאירים מכל פלח יפלח מד' הפלחים שבו. שכ"ה זגין לסטרא דא, וכן לכל סטרא וסטרא, שבכל צד מד' צדדים שבכל פלח, מאירים שכ"ה פעמונים. שהם ד"פ שכ"ה, שבגימטריא י"ג מאות, שה"ס י"ב גבולים הנ"ל עם אחד הכוללם. עד דמתלהטן ארבע סטרי עלמא, שהם חו"ב תו"מ, שבכל אחד שכ"ה פעמונים, מחיזו דכל פלכא ופלכא. שכל פלח מד' פלחי הרמון מקבל הארת י"ג אלו. שז"ס, כפלח הרמון רקתך.