זהר

תלד) ברישא דעטרא, אית ד' שורין לד' סטרין, ואינון מגדלות, כד"א מגדלות מרקחים. מהו מרקחים. כמה דאת אמר, מכל אבקת רוכל. ועל כל מגדלא ומגדלא ג' פתחין, קביעין באבנין טבן, מכל סטרא וסטרא. האי עטרא, נהירא בדלוגין דאופיר, בגין יקרא דמלכא, כמה דכתיב אוקיר אנוש מפז וגו'.

פירוש הסולם

תלד) ברישא דעטרא אית וכו': בראש העטרה יש ד' שורות לד' צדדים, צפון דרום מזרח מערב, שהם שורות של מגדלות, כש"א, מגדלות מרקחים. מהו מרקחים. הוא כש"א, מכל אבקת רוכל. ועל כל מגדל ומגדל ג' פתחים, משובצים באבנים טובות מכל צד וצד, עטרה זו מאירה בדלוגים של אופיר, בשביל כבוד המלך. כמ"ש, אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר. קביעין פירושו תקועים, כלומר משובצים כי על ויתקעה בבטנו מתרגם וקבעיה. (שופטים ג').
פירוש. גילוי החכמה שבמלכות נקרא מגדל, בסוד ואלה מי גדל. כי החכמה ה"ס הגדלות. ואומר שבראש העטרה יש ד' שורות מגדלות לד' סטרין שהם חו"ב, ותו"מ שבדעת. ואינם מאירים אלא בסוד ג' קוין, וע"כ הם נקראים ג' פתחים לכל מגדל, כי זולת ג' הקוין אין המגדל מאיר כלום. וז"ש כד"א מגדלות מרקחים, מהו מרקחים כד"א מכל אבקת רוכל. שאין המגדל מאיר זולת שנכלל ממור ולבונה ומכל אבקת רוכל, שה"ס ג' הקוין. מור ה"ס שמאל ולבונה ימין, ומכל אבקת רוכל ה"ס קו האמצעי. והתכללות הזאת נקראת מרקחים. וכבר ידעת שאין המלכות חוזרת למצב פנים בפנים עם ז"א מטרם שנתמעטה עד לנקודה תחת היסוד (כנ"ל ב"א מאות ק"י עד אות קט"ו) וחזרה זו לנקודה ה"ס טפת דם כחרדל (כנ"ל אות רכ"ח בהסלם) וכן נקראת כתם. ואחר כך כשחוזרת ונבנית בבחינת הפנים, צריכים לטהר המלכות מן כתם הזה מטעם כבוד המלך. וז"ש, האי עטרא נהירא בדלוגין דאופיר בגין יקרא דמלכא. כי ע"י דלוג של עטרה זו בכללותה, על ג' הקוין, שמדלגת מימין לשמאל ומשמאל לאמצע, ומאמצע לימין, הרי עי"ז נמשכת הארת החכמה מלובשת בחסדים מרובים שהארתה גדולה מאד, וע"כ היא מפירה ומשביתה את הכתם הזה. וז"ש, כמה דכתיב אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר. כי אחר שהמלכות קבלה סוד כתם אופיר הזה, היא משפעתו לאדם. ואז נאמר על האדם, אוקיר אנוש וגו'. ועי' בזהר חדש (חקת דף נ"ב עמוד ג' למטה) וזה לשונו, ואימתי היא בכתם אופיר, כד אזדווגא במלכא, כד נחית כתרא בדלוגין, דאנהיר מסטרא דאמא, ושרה על רישא דמטרוניתא וכו' ע"ש. והנה נתבאר התוך והראש של העטרה, ולהלאה מפרש בחינת הסוף של העטרה.