חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות תלג

זהר

תלג) ויעמוד מלאך יי' וגו'. תאנא, מסטרא דאמא, כד איהי מתעטרא, נפקין בעטרהא אלף וחמש מאה סטרי גליפין בתכשיטהא. וכד בעאת לאזדווגא במלכא, מתעטרא בחד עטרא דארבע גוונין. אינון גוונין מתלהטן בארבע סטרי עלמא, כל גוונא וגוונא מתלהטא תלת זמנין בההוא סטרא. דאינון תריסר תחומי גליפין. ועאלין ואתכלילו בתריסר אחרנין.

פירוש הסולם

תלג) ויעמוד מלאך ה' וגו': ויעמוד מלאך ה' במשעול הכרמים וגו'. למדנו, כשהיא המלכות, מתעטרת מצד אמא, יוצאים בעטרה שלה, אלף וחמש מאות צדדים חקוקים בתכשיטיה. וכשהיא המלכות, רוצה להזדווג עם המלך, שהוא ז"א, היא מתעטרת בעטרה אחת של ארבעה צבעים. אלו הצבעים מתלהטים בארבעה צדדי העולם, כל צבע וצבע לוהט ג' פעמים באותו הצד שלו. שהם י"ב גבולים חקוקים. ובאים ונכללים בי"ב אחרים.
פירוש. רוצה לבאר כאן סוד משעול הכרמים מה הוא. וענין התמצית שנוטלים האומות וכל החצונים משביל דק הזה הנקרא משעול הכרמים. לפיכך הוא מקדים לבאר העטרות הגדולות של ז"א ומלכות, והשפעתם הרחבה, שהיא מגיעה רק לישראל, ואח"כ מבאר אשר תמצית מהשפעה הגדולה הזו, מגיע דרך משעול הכרמים לאומות והחצונים. וסוד ויעמוד מלאך ה' במשעול הכרמים, פירושו, שסתם מפניהם גם שביל דק ההוא, כמ"ש לפנינו בהמשך כל המאמר. ותחלה מבאר ב' העטרות של המלכות, עטרה אחת, מה שמקבלת מאמא עלאה, ועטרה שניה, מה שמקבלת מזווגה עם ז"א.
ונודע שתחלה מקבלת המלכות מקו שמאל דאמא, שה"ס חכמה בלי חסדים, כי קו הימין מקבל ז"א. ונבחן אז, שז"א לוקח ספירה וחצי מימין של אמא, שהם, חכמה, וחצי דעת הימין. ששניהם רק חסדים. והמלכות מקבלת ספירה וחצי משמאל של אמא, שהם, בינה, וחצי דעת השמאלי. וז"ש. מסטרא דאמא כד איהי מתעטרא, דהיינו בעת שאין המלכות מקבלת מז"א אלא מצד שמאל דאמא, נפקין בעטרהא אלף וחמש מאה סטרי גליפין בתכשיטהא, עטרהא, פירושו הג"ר שלה, כי הג"ר נקראות עטרה. אבל אינה מקבלת כל הג"ר, שהם סוד ג' אלפים, אלא ספירה ומחצה בלבד, שהם כל הבינה, וחצי השמאלי דדעת. שמספרם אלף ות"ק. והם גליפין ונחקקות בתכשיטיה. דהיינו בעטרה שלה. ואחר שביאר העטרה, שהמלכות מקבלת מאמא שכולה היא מצד שמאל בלבד. מבאר אח"כ העטרה שמקבלת מז"א שכבר יש בה כל ג' הקוין.
וז"ש, וכד בעאת לאזדווגא במלכא, דהיינו כשהמלכות רוצית להזדווג עם ז"א, ולקבל ממנו שפעו. מתעטרא בחד עטרא דארבע גוונין, היא מקבלת מזווגה עם ז"א, עטרה אחת שיש בה ד' גוונין, שה"ס לבן אדום ירוק שחור. אינון גוונין מתלהטן בד' סטרי עלמא, שהם חו"ג תו"מ. כי חסד הוא לבן, וגבורה היא אדום, ות"ת הוא ירוק, ומלכות היא שחור. וכן נקראים דרום צפון מזרח ומערב. כל גוונא וגוונא מתלהטא ג' זמנין בההוא סטרא, דהיינו בבחינות ג' קוין, ימין שמאל ואמצע. ונמצא שיש כאן י"ב מיני אורות, שהם חו"ג תו"מ, שבכל אחד מהם ג' קוין, וז"ש, דאינון תריסר תחומי גליפין, שה"ס י"ב גבולים שיש במלכות. ועאלין ואתכלילו בתריסר אחרנין, שהם נכנסים ונכללים בי"ב גבולי אלכסון שבז"א, שהם ג"כ אותן הבחינות ממש, חו"ג תו"מ שבכל אחד מהם ג' קוין. וכשהם בזווג, נכללים י"ב במלכות מי"ב דז"א. ויש בעטרה הזו של המלכות ג' בחינות ראש תוך סוף, ועתה נתבאר בחינת התוך של העטרה. ולהלאה בסמוך מבאר בחינת הראש של העטרה.