זהר

תלג) כיון דקנה רוחא, ההוא רוחא נפיק, מתבר טורין וטנרין, סליק ואתפשט ואעיל בין מלאכי עלאי קדישי, ותמן ידע מה דידע, ואוליף מלין, ואתהדר לאתריה. כדין הוא קשורא דב״נ בקדושה, עד דזכי בנשמה וקני לה.

פירוש הסולם

תלג) כיון דקנה רוחא וכו׳: כיון שקנה רוח. רוח ההוא יוצא ומשבר הרים וסלעים, שהם כחות החצונים, והוא עולה ומתפשט ונכנס בין מלאכים העליונים הקדושים, כי הרוח נמשך מעולם היצירה ששם המלאכים, ושם יודע מה שיודע ולומד מהם דברים וחוזר למקומו. אז, זה הוא קשר של האדם בקדושה, עד שזוכה בנשמה וקונה אותה.