זהר

תלב) אי זכאן אברין דבר נש בפקודין דמלכא עלאה דאיהו רוח הקדש, נחית בסלם, דאיהו גרון, בכמה רוחין קדישין דאתמר עלייהו, עושה מלאכיו רוחות וסלקין לקבל אלין הבלים דלבא, דאתמר עלייהו, משרתיו אש לוהט. ועלייהו אתמר קול ידו"ד חוצב להבות אש. בגין דלבא אדני, דמניה סלקין להבות אש בפומא דאיהו ידו"ד, דנחתין עמיה כמה רוחין דקדושה, מארבע אתוון יהוה. דאתמר עלייהו, כה אמר ידו"ד מארבע רוחות באי הרוח.

פירוש הסולם

תלב) אי זכאן אברין וכו': אם זוכים האברים של האדם במצות המלך העליון, שהוא רוח הקדוש יורד בסולם, שהוא גרון, בכמה רוחות קדושים, שנאמר עליהם עושה מלאכיו רוחות. ועולים, לקבל ההבלים שבלב, שנאמר עליהם, משרתיו אש לוהט. ועליהם נאמר, קול ה' חוצב להבות אש. משום שהלב הוא אדני, שממנו עולים להבות אש בפה. שהוא הויה. שיורדים עמו כמה רוחות דקדושה, היינו מד' אותיות הויה, שנאמר עליהם, כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח. (עי' מרה"ס אות י"ז).