זהר

תכ) ורזא דשמע, שם דסליק לע' שמהן, ודא כללא חדא. ישראל: ישראל סבא, בגין דאית זוטא, דכתיב נער ישראל ואהבהו. ודא איהו ישראל סבא, רזא חדא בכללא חדא. שמע ישראל, הכא אתכלילת אתתא בבעלה.

פירוש הסולם

תכ) ורזא דשמע, שם וכו': וסוד המלה שמע, הוא שם שהיא המלכות, העולה לע' שמות שהוא השם ע"ב שבמרכבה העליונה, דהיינו חגת"ם דז"א שלמעלה מחזה, וזה כלל אחד, דהיינו שהמלכות הנקראת שם נכללת בז"א שלמעלה מחזה, שה"ס ע'גדולה. ישראל, היינו ישראל סבא, שהוא ו"ק דבינה, משום שיש ישראל זוטא, שהוא ז"א, שכתוב נער ישראל ואהבהו. אבל זה הוא ישראל סבא, סוד אחד בכלל אחד. שז"א ומלכות הנרמזים בשמע, הם בכלל אחד עם ישראל סבא. שעולים אליו ומתיחדים בו. שמע ישראל, יורה שכאן, בישראל סבא, נכללו אשה בבעלה, דהיינו המלכות בז"א.