זהר

תכ) ביומוי דרבי יוסי, הוו אינון פריצי, דהוו משדדי בטורייא, עם פריצי אומות העולם, וכד משכחי בר נש, ותפשי ליה לקטליה, הוו אמרין ליה, מה שמך, אי הוה יודאי, הוו אזלין עמיה, ומפקין ליה מן טורייא, ואי הוה בר נש אחרינא, קטלי ליה, והוה אמר רבי יוסי, אתחזון אינון, בכל האי, למיעל לעלמא דאתי.

פירוש הסולם

תכ) ביומוי דר' יוסי וכו': בימיו של ר' יוסי היו פריצים, שהיו שודדים בהרים ביחד עם פריצי אומות העולם. וכשהיו מוצאים איש ותפסוהו להורגו, היו אומרים לו מה שמך, ואם היה יהודי, היו הולכים עמו ומוציאים אותו מבין ההרים. ואם היה אדם אחר שאינו יהודי, הרגו אותו. והיה אומר ר' יוסי, ובכל זאת, ראוים המה לבא לחיי עולם הבא. ע"כ מדרש הנעלם.