זהר

תכט) עד דהוו אזלי, חמו לעילא בטורא, טנרא חד, וחד מערתא בגווה. א"ר יהודה, ניהך וניסק לההוא טינרא, דאנא חמי חדא מערתא תמן. סליקו לתמן, וחמו ההיא מערתא. א"ר יוסי, דחילנא, דילמא ההיא מערתא אתר דלחיוון איהו, ולא יפגעו לון הכא.

פירוש הסולם

תכט) עד דהוו אזלי וכו': בעוד שהיו הולכים, ראו למעלה בהר אבן אחת ובתוכה מערה אחת. אמר ר' יהודה נלך ונעלה לאבן ההיא, שאני רואה שם מערה אחת. עלו שמה וראו המערה. אמר ר' יוסי אני מתיירא, אולי מערה זו מקום של חיות, שלא יפגעו אותנו כאן.