זהר

תכח) האי צל, איהו שירותא דנקודה תתאה דלבר, חשוכא דמרחקא מנקודה קדישא, דקיימא באמצעיתא. והאי איהו נקודה, דלא קיימא, ולא אתרשימת בגוונהא. ומינה אתפשטת פשיטו לבר ולתתא. ואיהי אשתקעת ולא אתחזיאת, ולא אתרשימת.

פירוש הסולם

תכח) האי צל איהו שירותא וכו': צל ההוא, הוא התחלה לנקודה תחתונה דס"א שמבחוץ, דהיינו להנוקבא שלו, כנ"ל בדבור הסמוך. והצל ההוא, הוא חשכה המרחקת מנקודה הקדושה העומדת באמצע, שהיא המלכות דקדושה. שהוא מחמת הדינים שקבל מן העשן, וזה, דהיינו הדינים דנוקבא שבצל (עי' להלאה אות תל"ט). הוא נקודה שאינה עומדת ואינה נראית, ולא נרשמה בגוונים. כי היא רק התחלה, ושום דין אין ניכר בה (כנ"ל אות תכ"ד) וממנה נתפשטה התפשטות לחוץ ולמטה, והנקודה עצמה, נשתקעה ואינה נראית ואינה נרשמת.