זהר

תכח) ורוחא דנשיב מכנפי ריאה, נשיב על תרי נוקבי חוטמא. ואיהו קריר וצנינא משמאלא. וחם מימינא, ומסטרא דמוחא דאיהו כרסייא דרחמי, איהו רוח קר לימינא. דחסד. וחם משמאלא דגבורה, דתמן לבא. ומוחא מזיג ביה, באמצעיתא דתרווייהו. אוף הכי לבא מזיג, מקור וחום. ומוחא אוף הכי, דמקבלין דין מדין.

פירוש הסולם

תכח) ורוחא דנשיב מכנפי וכו': והרוח הנושב מכנפי ריאה נושב על ב' נקבי החוטם (ועי' לעיל אות ר"ו) והוא קר וצונן משמאל וחם בימין. ומצד המוח שהוא כסא רחמים, רוח הקר הוא לימין שהוא חסד, והחם משמאל שהוא גבורה, ששם הלב. והמוח ממוזג באמצעם של שניהם, של ימין ושמאל. ואף הלב כך ממוזג מקור וחום, דהיינו ע"י הרוח דכנפי ריאה הנושב עליו, והמוח ג"כ ממוזג מקור וחום, כי המוח והלב מקבלים זה מזה.