זהר

תכח) א"ר יוסי, השתא אית לשאלא, אי מלוי הוו אתיין מסטרא דכתרין תתאין, ולא מאתר אחרא, אמאי כתיב ויבא אלהים אל בלעם וגו'. ואך את הדבר וגו'. א"ר יצחק הכי אוליפנא. דהאי אלהים דהכא כלהו מלאכא הוה. וההוא איהו אתר דאתי מסטרא דדינא קשיא, דביה אחידן חילא ותוקפא דאינון כתרין תתאין, דהוה משתמש בהו בלעם. ובג"כ, ויבא אלהים אל בלעם. ויאמר אלהים אל בלעם. דלזמנין אתקרי מלאכא בשמא עלאה.

פירוש הסולם

תכח) א"ר יוסי השתא וכו': אר"י, עתה יש לשאול, אם דבריו של בלעם, היו באים מצד ספירות התחתונות ולא מצד אחר, למה כתוב, ויבא אלקים אל בלעם וגו'. ואך את הדבר וגו'. א"ר יצחק כך למדתי. שזה אלקים כאן, כולם היו מלאך, וההוא, בא מצד דין קשה, שבו אחוזים הכח והתוקף של אלו כתרים התחתונים, שבלעם היה משתמש בהם. ומשום זה, כתוב, ויבא אלקים אל בלעם, ויאמר אלקים אל בלעם. כי לפעמים נקרא מלאך בשם העליון.