זהר

תכח) פקודא דא, המועל בהקדש צריך להביא קרן וחומש. הה״ד, ואת חמשיתו יוסף עליו קרן ו׳. חומש דיליה ה׳. ודא קרן היובל. קרן דהוה במצחיה דההוא פר דהקריב אדם הראשון. האי, איהו עקרא דכל קרבניא. הקרן קיימת לו לעולם הבא, ופירות דיליה בעלמא דין. ודא ה׳ ה׳. ע״כ.

פירוש הסולם

תכח) פקודא דא המועל וכו׳: מצוה זו, המועל בהקדש, צריך להביא קרן וחומש. ז״ש ואת חמשיתו יוסף עליו. קרן ה״ס ו׳ דהויה, דהיינו ז״א, חומש שלו היא ה, דהיינו המלכות, כי ה׳ בחינות כח״ב תו״מ יש בז״א, והמלכות היא חמישית ממנו. וזהו קרן היובל, דהיינו, קרן שהוא ז״א, המקבל מיובל שהוא בינה. וה״ס קרן שהיתה במצחו של אותו פר שהקריב אדם הראשון (שבת כ״ח:) שקרן זו רומזת על ז״א, שע״י הקרבן הקריב המלכות אל ז״א, וזה, דהיינו להקריב החומש אל הקרן, הוא עיקר כל הקרבנות. שה״ס, הקרן, שהוא ז״א, קיימת לו לעולם הבא, שהוא בינה, דהיינו שמקבל מבינה, והפירות שלו הם בעולם הזה, שהוא מלכות המקבלת מז״א. וזהו ה׳ ה'. דהיינו ה׳ ראשונה של שם הויה שהוא בינה, וה׳ אחרונה דשם הויה שהיא מלכות, והו׳ שהוא ז״א, עומד ביניהם ומקבל מה׳ ראשונה, שה״ס הקרן הקיימת לו לעולם הבא, ומשפיע לה׳ אחרונה, שה״ס הפירות שבעולם הזה. (ע״כ רעיא מהימנא).