זהר

תכז) דלבא איהו כסא דין, ארבע חיון שליחן דיליה. תרין כנפי ריאה, ותרין כליין, דכנפי ריאה ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה, לקבלא עלייהו מלכא, דאיהו רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'. דיתיב על כרסייא, דאיהו לבא, דכל אינון דפיקין מתנהגין אבתריה, כחיילין בתר מלכיהון.

פירוש הסולם

תכז) דלבא איהו כסא וכו': כי הלב הוא כסא דין, ארבע חיות שהן שליחים שלו, הן ב' כנפי ריאה וב' כליות, שהם חו"ג ונו"ה, שכנפי ריאה ה"ס ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה, כדי לקבל עליהם המלך, שהוא רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'. (כנ"ל אות ש"י) שהוא היושב על הכסא, שהוא הלב, שהוא כסא דין, שכל אלו הדפיקות מתנהגות אחריו כחיילים אחר מלכם. (ועי' במרה"ס אות כ"ב).