זהר

תכז) וכד עמודא דאמצעיתא מתרחק מינה איהו משפט. וביה כתיב, כי אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים, זה ישפיל: מאן דגרים לאשפלא לשכינתא מאתרהא. וזה ירים: מאן תרים לסלקא לה מאתרהא. דחובין דישראל אינון אשפילן לה לתתא. וזכוון דלהון סלקין לה לאתרהא. הא זכאה איהו, מאן דעביד זכוון, לסלקא ליה לאתרהא.

פירוש מעלות הסולם

תכז) וכד עמודא דאמצעיתא וכו׳: וכשעמוד האמצעי היינו ז״א, שהוא נקרא משפט שהוא רחמים, מתרחק ממנה מן המלכות ואז בו כתוב, כי אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים. זה ישפיל: היינו למי שגורם להוריד ולהשפיל את השכינה שהיא המלכות ממקומה. וזה ירים: למי שגורם לרומם ולהעלותה ממקומה. כי החטאים של ישראל הם משפילים אותה למטה. והזכיות שלהן, מעלים אותה למקומה. לכן הרי אשרי הוא, מי שעושה מצוות להעלות אותה למקומה.
פירוש: כתוב כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו יושבי תבל (ישעיה כ״ו) ופירושו כאשר משפטיך לארץ, דהיינו שיש זווג זו"ן כי ז״א נקרא משפט ומלכות נקראת ארץ, צדק למדו יושבי תבל היינו שהם יכולים לקבל הדין דצדק שהוא מלכות, מחמת החבור עם מדת הרחמים, של ז״א הנקרא משפט. ואז נאמר צדק ומשפט מכון כסאך. (זהר ויחי אות תרס״ו וזהר פרשת קדושים אות ח׳) וזה אמרו כאן (אות תכ״ו ותכ״ז) כד אתרחק מינה בעלה דאיהו רחמי וכו׳. וכן וכד עמודא דאמצעיתא מתרחק מינה וכו׳.