זהר

תכו) אר"ש, כמה זמנין אמינא מלה דא, ולא מסתכלי חברייא, דהא קב"ה לא שריא שכינתא, אלא באתר קדישא, באתר דאתחזי לשריא עלוי. וכן קב"ה מכריז ואמר, לא ימצא בך מעביר בנו וגו'. והוא אתי לאתערבא בהדייהו. אלא זכאה חולקיהון דישראל, דקב"ה קדיש לון לשריא בינייהו. והיינו דכתיב, כי יי' אלהיך מתהלך בקרב מחניך וגו'. ובגין דהוא מתהלך בקרב מחניך, כתיב והיה מחניך קדוש וגו'. וכתיב והייתם קדושים וגו'. וכתיב אל תטמאו בכל אלה וגו'. וכתיב ואקץ בם וגו'. דלא יכילנא לקרבא גבייהו, ושרו לי לבר. זכאה חולקהון דישראל, וזכאה חולקהון דנביאי מהימני קדישי, דאינון קדישין, ואית לון חולקא לאשתמשא בקדושה עלאה.

פירוש הסולם

תכו) אר"ש כמה זמנין וכו': א"ר שמעון, כמה פעמים אמרתי דבר זה, והחברים אינם מסתכלים. כי הקב"ה אינו משרה שכינתו אלא במקום קדוש, במקום הראוי לשרות עליו. וכן הקב"ה מכריז ואומר, לא ימצא בך מעביר בנו וגו'. והוא בלעם, בא להתערב ביניהם. אלא אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה קידש אותם לשרות ביניהם. והיינו שכתוב כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך וגו'. ומשום שהוא מתהלך בקרב מחניך וכתוב והיה מחניך קדוש וגו'. וכתוב והייתם קדושים וגו'. וכתוב אל תטמאו בכל אלה וגו'. וכתוב, ואקץ בם וגו'. כי איני יכול לקרב אליהם, והם משרים אותי לחוץ. אשרי חלקם של ישראל ואשרי חלקם של נביאים הנאמנים הקדושים, שהם קדושים ויש להם חלק להשתמש בקדושה עליונה.