זהר

תכה) דכד תננא נפקא מגו רוגזא תקיף, אתפשט ההוא תננא, ואזיל רוגזא בתר רוגזא, דא על דא, ודא רכיב ושליט על דא, בחיזו דדכר ונוקבא למהוי כלא רוגזא תקיף.

פירוש הסולם

תכה) דכד תננא נפקא וכו': כי כאשר העשן יוצא מתוך רוגז חזק, מתפשט עשן ההוא והולך רוגז אחר רוגז, זה על זה, וזה רוכב ושולט על זה, במראה של זכר ונקבה, כדי להיות הכל רוגז חזק.
פירוש. כבר ידעת שכל העונשים והדינים נמשכים מקו שמאל דקדושה מטרם שנתחבר עם הימין. ואותם הנאחזים בו, נענשים תחילה בבחינת חשך, שהאורות שלהם נהפכו לחשך. ואח"ז מתגלה עליהם מלכות דמדת הדין הקשה, בסו"ה לפתח חטאת רובץ. והעונש הראשון מכונה דינין דדכורא. והשני מכונה דינין דנוקבא. וכששני העונשים אלו מעורבים יחד, הם מכונים תננא. כי האש שהיא דינין דנוקבא מעורב עם החשך, כמו העשן, שהוא אש, והוא מחשיך, כי החשך מעורב בו.
וז"ש, דכד תננא נפקא מגו רוגזא תקיף, ומפרש מהו רוגזא תקיף, אתפשט ההוא תננא ואזיל, רוגזא בתר רוגזא, אשר רוגז הראשון, על הדבוקים בשמאל, מביא עליהם החשך, ורוגז השני, מביא עליהם גילוי המלכות דמדת הדין, כנ"ל, דא על דא זה על זה, כלומר שקרובים זה אל זה, כמ"ש לפתח חטאת רובץ. ודא רכיב ושליט על דא, דהיינו החשך שולט על דינין דמלכות דמדת הדין, להיותם בחיזו דדכר ונוקבא, שהחשך הוא בחינת דינין דדכורא, והמדת הדין שבמלכות היא דינין דנוקבא כנ"ל. וע"כ הדכר שולט על הנקבה. למהוי כלא רוגזא תקיף, כלומר שב' הרוגזים מתחברים יחד ונעשים דין אחד חזק. שה"ס הנקרא עשן. כמ"ש לעיל, דכד תננא נפקא מגו רוגזא תקיף. כלומר שמחיבור ב' רוגזים הנ"ל יחד, הנעשים רוגזא תקיף אחד, מתהוה העשן.