זהר

תכה) פתח ואמר המלאך הגואל אותי מכל רע, האי קרא אית לאסתכלא ביה, הגואל, אשר גאל מבעי ליה, מאי הגואל. בגין דהוא משתכח תדיר לגבי בני נשא, ולא אעדי מב"נ זכאה לעלמין. תא חזי, המלאך הגואל אותי דא שכינתא, דאזיל עמיה דב"נ תדיר, ולא אעדי מניה, כד ב"נ נטיר פקודי אורייתא. וע"ד יזדהר בר נש, דלא יפוק יחידאי באורחא, מאי יחידאי. דיזדהר ב"נ למטר פקודי דאורייתא, בגין דלא תעדי מניה שכינתא, ויצטרך למיזל יחידאי, בלא זווגא דשכינתא.

פירוש הסולם

תכה) פתח ואמר ​המלאך הגואל וגו': שואל אומר הגואל, אשר גאל היה צריך לומר, מהו הגואל. ומשיב, משום שהוא נמצא תמיד עם האדם ואינו סר מאדם צדיק לעולם.
ת"ח, המלאך הגואל וגו': זהו השכינה שהולכת עם האדם תמיד, ואינה סרה ממנו כל עוד שהאדם שומר מצות התורה. וע"כ יהיה האדם נזהר שלא יצא יחידי בדרך. שואל מהו יחידי. ומשיב, שצריך האדם להזהר לשמור מצות התורה, כדי שלא תסתלק השכינה ממנו ויוכרח ללכת יחידי, בלי זווג עם השכינה.