זהר

תכה) א"ר יוסי, גבלותא וזקפן רישא תינח, אבל אסתכלותא ברקיעא למאי. א"ל, ההוא סיועא רבה דבני נשא. ת"ח, נבוכדנצר כד הוה טריד, והוה בעירא בטורייא, לא הוה ליה סיועא, עד דאסתכל ברקיעא, הה"ד, אנא נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת, ומנדעי עלי יתיב. דעד לא יסתכל ברקיעא, לא הוה מנדעיה עילויה.

פירוש הסולם

תכה) א"ר יוסי גבלותא וכו': אר"י הלישה מעפר עכור, ושאינן זוקפות ראש, יפה הוא, שימנעו כח הדיבור. אבל ההסתכלות ברקיע למה תמנע את כח הדיבור. אמר לו, ההסתכלות ברקיע היא עזרה רבה לבני אדם לקנות דעת. בוא וראה, נבוכדנצר, כשהיה מגורש מבני אדם, והיה בהמה בהרים, לא היתה לו עזרה עד שהסתכל ברקיע. ז"ש, אנא נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתיב. הרי, שכל עוד שלא הסתכל ברקיע, לא היתה בו הדעת.