זהר

תכה) וההוא נהר עליה אתמר שמש בשבת צדקה לעניים ועליה אתמר צדקה תרומם גוי. ומה דהות צדק דינא אתעבידת רחמי.

פירוש מעלות הסולם

תכה) וההוא נהר עליה וכו׳: ונהר ההוא שה״ס ז"א עליו למדנו, (תענית ח:) שמש בשבת צדקה לעניים. ועל המלכות נאמר צדקה תרומם גוי, ומה שהיתה נקראת צדק בבחינת דין נעשתה רחמים.
פירוש: מלכות מבחינת הדין שבה נקראת צדק בלא ה׳, ונקראת ד' מלשון דלות. ובסוד הזווג הגדול דצדיק וצדק, עולים זו״ן למקום או״א עלאין, ז״א במקום אבא ומלכות במקום אמא, וזווגם הוא פב״פ כמו או״א עלאין, כי התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו, ואז הנוקבא נקראת צדקה, כלומר שנתהפכה לרחמים, כי קבלה ה׳ של אמא, להיותה מלבשת עליה, ומוחין אלו מאירים בשבת, שבשבת יש זווג לזו"ן פב״פ במוחין דאו״א עלאין.
וזה אמרו וכד נחתא מליא כשמלכות דראש מתרחבת ומתפשטת עם המוחין דג״ר מראש לגוף לגבי בעלה דאיהו ו׳, דהיינו ז״א הנקרא אז נהר דאתמשך מעדן שה"ס המוחין דחכמה עלאה הנקרא עדן ועאל בד׳ שה״ס המלכות מבחינת הדין שבה שאינה יכולה להאיר ואתעבידת ה׳ היינו שנמתקה ברחמי הבינה, וקבלה ה׳ דאמא, ומאי דהוה צדק, שהוא דינא, אתעכיד צדקה, לגבי עני דאיהו צדיק אשר במקומו הקבוע בלי עליה, הוא עני אלא שצריך לעלות ולקבל מאחרים כמו צדקה. וההוא נהר, דהיינו ז״א שעולה במקום אבא, עליה אתמר שמש שהוא ז״א הנקרא שמש בשבת היינו במוחין דאו"א שמאירים בשבת הוא צדקה לעניים ליסוד ומלכות המקבלים המוחין הנ״ל ועליה אתמר צדקה תרומם גוי. כי מוחין אלו מאירים ע״י עליה והתרוממות למעלה. ומה דהות צדק דינא אתעבידת רחמי.