זהר

תכד) רישא דנקודה, דקיימא תחות דרגין די בסטרא אחרא, איהו ריש דרגא דלבר, רישא דדכורא, וקיימא רכיב על חד גמל, איהו רישא לבר דחד ערבובא דחשך דאתפשט.

פירוש הסולם

תכד) רישא דנקודה דקיימא וכו': התחלת הנקודה, הנמצאת תחת המדרגות דסטרא אחרא שהיא המלכות דס"א העומדת תחת המדרגות כולן דס"א, התחלתה היא, ראש המדרגות דס"א, שלחוץ מהקדושה, שהוא ראש של הזכר, דסטרא אחרא, הנמצא רוכב על גמל אחד. שה"ס סמא"ל הרוכב על גמל. והוא ראש לחוץ מהקדושה, מערבוב אחד שבחשך להתפשט. דהיינו שנתערב עשן בחשך ונתפשטו יחד. כמ"ש לפנינו.
פירוש. הדינים אינם נשלמים בפעם א'. דהיינו תיכף בראשית גילוי שלהם, אלא צריכים להגלות הרבה פעמים עד שמשיגים כח לפעול ולהעניש. (כנ"ל ויצא י"ז ד"ה וצריך. ע"ש). ותחלת גילוי הדינים היא בזכר דס"א, והם נשלמים במלכות דס"א שבסוף המדרגות. וז"ש, רישא דנקודה דקיימא תחות דרגין די בסטרא אחרא, איהו ריש דרגא דלבר רישא דדכורא וכו'. שהתחלת הגלוי של הדינים הנמצאים במלכות דס"א, היא בראש הזכר. כמבואר.