זהר

תכד) ויעש יי' לשרה וגו'. כיון דאמר ויי' פקד את שרה, מהו ויעש יי' לשרה. אלא הכי תנינן דאיבא דעובדוי דקב"ה, מההוא נהר דנגיד ונפיק מעדן איהו, ואיהו נשמתהון דצדיקייא, ואיהו מזלא, דכל ברכאן טבאן, וגשמי ברכאן, נזלי מניה, ומתמן נפקי, דכתיב להשקות את הגן, דאיהו מזיל, ומשקה מעילא לתתא, בגין דבני בהאי מזלא תליין, ולא באתר אחרא.

פירוש הסולם

תכד) ויעש ה' לשרה וגו': ושואל, כיון שאמר, וה' פקד את שרה, למה לי. ויעש ה' לשרה. ומשיב, אלא כך למדנו, שפרי מעשיו של הקב"ה, הוא מאותו הנהר הנמשך ויוצא מעדן שהוא ז"א, (כנ"ל ב"א דף רי"א אות רמ"ז) והוא נשמות הצדיקים, כלומר שהעשיה שלו הוא נשמות הצדיקים. והוא המזל שכל ברכות הטובות וגשמי ברכה נוזלים ממנו, ומשם יוצאים שכתוב ​להשקות את הגן, שהוא מזיל ומשקה ממעלה למטה. משום שבנים תלוים במזל הזה, ולא במקום אחר. מזל ה"ס דיקנא דא"א, וכשז"א מקבל ממנו המוחין נקרא גם הוא מזל.