זהר

תכד) א"ר יצחק, על דאתגבלון מעובייא רבה דעפרא, יתיר מבני נשא, ולא זקפין רישא, ולא מסתכלין ברקיעא כבני נשא. דאלו אתגבלו מקלילא דעפרא כבני נשא, וזקפן רישא ואסתכלו ברקיעא, הוו ממללן.

פירוש הסולם

תכד) אמר רבי יצחק וכו': א"ר יצחק, ע"כ אינן מדברות, משום שנילושו ונעשו מעוביות העפר המרובה יותר מבני אדם, ומשום שאינן זוקפות את ראשיהן, ואינן מסתכלות ברקיע בבני אדם. שאלו נלושו ונעשו מעפר נקי כבני אדם, וזוקפות ראשיהן, ומסתכלות ברקיע, היו מדברות כבני אדם.