זהר

תכד) וכבד איהו לימינא דב"נ. ובג"ד, ופני אריה אל הימין לארבעתן לימינא דמלכא, דאיהו לבא. טחול, לשמאלא. אלין אינון מסטרא אחרא, ופני שור מהשמאל. משקה חמרא מזוג במיא למלכא. ואריה אכיל, דא כבד, כניש מזונא קמי מלכא, דאיהו לבא.

פירוש הסולם

תכד) וכבד איהו לימינא וכו': והכבד, הוא לימינו של אדם. ומשום זה, ופני אריה אל הימין לארבעתן, דהיינו לימינו של המלך שהוא הלב. הטחול הוא לשמאל. ואלו הם מסטרא אחרא, כי הכבד הוא סמאל שרו של עשו, והטחול היא לילית כנ"ל. ופני שור מהשמאל, היינו שמשקה יין ממוזג במים אל המלך. כי יין הוא משמאל. ואריה אכיל קרבנין זהו כבד, שמקבץ המזון דהיינו התפלות שבמקום קרבנות, לפני המלך שהוא הלב. וע"כ הוא מימין, כי האכילה באה מימין והיין משמאל. וכ"ז הוא בזמן הגלות, כמ"ש להלן. (ועי' במראות הסולם אות י"ב).