זהר

תכג) עד דהוו אזלי, אעלו בחד טורא, א"ר יוסי, האי טורא דחלא, נהך ולא נתעכב הכא, בגין דטורא דחילא הוא. אמר רבי יהודה, אי הוה חד, הוה אמינא הכי, דהא תנינן דמאן דאזיל יחידאי באורחא אתחייב בנפשיה, אבל תלתא לא, וכל חד וחד מינן, אתחזי דלא תעדי מינן שכינתא.

פירוש הסולם

תכג) עד דהוו אזלי וכו': בעוד שהיו הולכים, באו להר אחד, א"ר יוסי, הר זה נורא הוא, נלך ולא נתעכב כאן, משום שהר הזה נורא הוא, א"ר יהודה, אם היה אחד, הייתי אומר כך, כי למדנו, שמי שהולך יחידי בדרך מתחייב בנפשו. אבל שלשה לא. וכל אחד ואחד ממנו ראוי להגן, שלא תסתלק ממנו השכינה.