חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות תכב

זהר

תכב) ת"ח, כד אתחרב בי מקדשא, בשעתא דאתוקד, זמן מנחה הוה, ועל דא כתיב, אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב. מאן צללי ערב. אינון מקטרגין דעלמא, ורוגזי דדינין, דזמינין בההיא שעתא. וע"ד תנינן, דבעי בר נש לכוונא דעתיה, בצלותא דמנחה. בכלהו צלותא בעי בר נש לכוונא דעתיה, ובהאי צלותא יתיר מכלהו, בגין דדינא שריא בעלמא. וע"ד זמן צלותא דמנחה, יצחק תקין ליה, והא אוקמוה.

פירוש הסולם

תכב) ת"ח כד אתחרב וכו': בוא וראה, כשנחרב בית המקדש, בעת שנשרף זמן מנחה היה, ועל כן כתוב, אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב, מהו צללי ערב, ומשיב הם מקטרגי העולם ורוגז הדינים המוכנים בעת ההוא, וע"כ למדנו, שצריך האדם לכוין דעתו בתפלת המנחה, בכל התפלות צריך האדם לכוון דעתו, ובתפלה זו יותר מכולן, משום שהדין שורה בעולם, וע"כ זמן תפלת המנחה יצחק תקן אותה, שהוא שמאל ודין, וכבר בארנוהו.