זהר

תכא) ובשעתא דמנחה, דדינא שריא בעלמא, אתכוון דוד בההוא צלותא, דכתיב תכון תפלתי קטרת לפניך וגו'. והאי צלותא דסליק, יעבר רוגזא דדינא קשיא, דשליט השתא בהאי זמנא, בההוא קטרת, דדחי ואעבר קמיה כל רוגזא, וכל קטרוגא דעלמא, היינו דכתיב מנחת ערב, דדינא תליא בעלמא.

פירוש הסולם

תכא) ובשעתא דמנחה וכו': ובשעת המנחה, שהדין שורה בעולם, נתכוון דוד בתפלה ההיא, של קטרת, שכתוב, תכון תפלתי קטרת לפניך וגו'. ותפלה זו שהעלה, יעביר הרוגז של דין הקשה השולט עתה בזמן ההוא של ערב, בכח הקטרת הדוחה ומעביר כל רוגז, וכל קטרוג שבעולם, היינו שכתוב, מנחת ערב, שהוא מנחה בעת שהדין שולט בעולם.