זהר

תכא) ת"ר, ג' דברים הללו, אינן באין לעולם, אלא בקולות, קול חיה, דכתיב ​בעצב תלדי בנים. וכתיב​ וישמע אליה אלהים. קול גשמים, דכתיב, קול ה' על המים. וכתיב כי קול המון הגשם. קול תחיית המתים, דכתיב ​קול קורא במדבר. מאי בעי הכא קלא במדברא. אלא אמר רבי זריקא אלין אינון קלייא, לאתערא מתי מדבר, ומכאן דהוא הדין לכל העולם. א"ר יוחנן, הא תנן, כשנכנס אדם לקבר, נכנס בקולות. כשיקומו בתחיית המתים, אינו דין שיקומו בקולי קולות.