זהר

תכא) תאנא, כל ההוא יומא לא נפקו כלהו מביתא, וביתא אתקטר בקיטרא, והוו חדתאן מלי בגווייהו, כאלו קבלו ההוא יומא אורייתא, מטורא דסיני. בתר דאסתלקו, לא הוו ידעי, אי הוא יממא ואי ליליא. א"ר אבא, בעוד דאנן קיימין, לימא כל חד מינן, מלה חדתא דחכמתא, לאקשרא טיבו למאריה דביתא, מריה דהלולא.

פירוש הסולם

תכא) תאנא כל וכו': למדנו. כל אותו היום, כולם, לא יצאו מן הבית, והבית נתקשר באש ועשן, והדברים היו שמחים ביניהם, כאלו קבלו התורה באותו יום מהר סיני. ואחר שנסתלקו משם, לא היו יודעים אם הוא יום או לילה. אמר ר' אבא, כל עוד שאנו נמצאים כאן, יאמר כל אחד מאתנו, דבר חדש בחכמה, להחזיק טובה לבעל הבית בעל השמחה.