זהר

תכא) רבי יוסי פתח, ואבואה אל מזבח אלהים. מאן מזבח אלהים. דא הוא מזבח דלעילא, מזבח אלהים ודאי. והיינו באר דיצחק. ולזמנין מזבח יי', כד"א קם מלפני מזבח יי', וע"ד ירתין עלמין מהכא דינא ורחמי, בגין דהיא ינקא בהאי סטרא ובהאי סטרא, והא אוקמוה מלה.

פירוש הסולם

תכא) ר' יוסי פתח וכו': רי"פ, ואבואה אל מזבח אלקים, מי הוא מזבח אלקים. זה הוא המזבח של מעלה, דהיינו המלכות, שהיא מזבח אלקים ודאי. שהוא יורה על דין. והיינו באר של יצחק. דהיינו המלכות, שנקראת באר, ונבנית מגבורה שה"ס אלקים הנקרא יצחק. ולפעמים היא נקראת, מזבח הויה, שהוא שם הרחמים, כמש"א, קם מלפני מזבח הויה. ועל כן יורשים העולמות מכאן מן המלכות, דין ורחמים, משום שהיא יונקת מצד זה ומצד זה. דהיינו מצד הדין ומצד הרחמים. וכבר העמידו הדבר.