https://search.orhasulam.org/
- ספר הזהר / תיקוני זהר עם פירוש מעלות הסולם עד תיקון כב / תקונא חד ועשרין / מאמר שכינתא אתקריאת צדקה תטז-תכז
- כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב יהודה צבי ברנדוויין / תיקוני זהר עם פירוש מעלות הסולם עד תיקון כב / תקונא חד ועשרין / מאמר שכינתא אתקריאת צדקה תטז-תכז
אות תכא
זהר
תכא) ובההוא זמנא איהי פליגת מה דיהבין לה לעבדין דילה, ולבנין, ולעולמין דילה. כד״א, ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה. ומקבלין דין מן דין מההוא דמקבלין מינה.
פירוש מעלות הסולם
תכא) ובההוא זמנא איהי וכו׳: ובעת ההיא שהיא מקבלת את האור העליון, היא מחלקת מה שנותנים לה לעבדיה, ולבניה, ולנערותיה, שה״ס ג׳ הקוים: ימין, שמאל, אמצע. עבדיה ה״ס קו הימין בסוד שאמרו חז"ל (פסחים נ״ו.) התחילו עבדיה להביא בחשאי, דהיינו אורות מכוסים מחכמה הנוהג בימין. בנין ה״ס קו האמצעי הנקרא בן. נערותיה ה״ס קו השמאל. המאיר ממטה למעלה כטבע הנקבה שפניה למעלה. כמו שאתה אומר, ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה, ומקבלים זה מזה, כל אחד מן הקוים, מקבל משני הקוים האחרים, מן השפע ההיא שקבלו מן המלכות שהיא הפה.
פירוש: ב׳ הבחינות שהן בפה, דהיינו מלכות המסיימת, ומלכות המזדווגת, הן שמה רק בבחינת שרשים, כי ע״ס דראש נקראות עשר ספירות דשרשים, כי כל ראש פירושו שורש, (עי׳ ע״ח שער מטי ולא מטי פרק ג׳ ובתלמוד ע״ס חלק ה׳ בתחלתו) דהיינו כח של עשר ספירות, ומשם ולמטה מתפשטות עשר הספירות דגוף הפרצוף, דהיינו בבחינת התלבשות האורות בכלים גמורים, ועשר ספירות דגוף מתחלקות לשתי בחינות של ע״ס: הנקראות ע״ס דתוך, וע״ס דסוף, שעשר הספירות דתוך מקומן מפה עד הטבור ששם המקום של התלבשות האורות בכלים, ועשר הספירות דסיום וסוף של הפרצוף מקומן מטבור ולמטה עד סיום הרגלים. ששם המלכות המסיימת את הפרצוף, שנעשתה לבחי׳ חלל פנוי וריקן לגמרי. וב׳ מיני ע״ס אלו שבתוך וסוף נמשכים מעשר הספירות דשרשים הנקראות ראש כי שני מיני הע״ס נכללים בפה שהוא מלכות דראש, כי יש שם כח הלבשה שהוא האור החוזר העולה ומלביש לאור העליון, גם יש שם כח העיכוב של המסך על המלכות שלא תקבל האור, שעי״ז נעשה הזווג דהכאה המעלה את האור החוזר, וב׳ כחות אלו בראש המה רק שרשים, אלא כשמתפשטים מלמעלה למטה, אז כח הראשון שהוא כח ההלבשה יוצא לפועל בעשר הספירות שבתוך שמפה עד הטבור. וכח השני שהוא כח העיכוב על המלכות מלקבל שום אור יוצא לפועל בעשר הספירות דסוף שמטבור ולמטה עד סיום אצבעות הרגלים, וב׳ מיני עשר ספירות אלו נקראים חג״ת נהי״מ, כי העשר הספירות דתוך הן חג״ת ועשר הספירות דסוף הן נהי״מ.
וזה אמרו ובההוא זמנא שנעשה הזווג דהכאה של האור העליון במלכות שהיא הפה דראש ואור החוזר עלה מן המסך והלביש לעשר הספירות שמפה ולמעלה, איהי פליגת מה דיהבין לה כי אח״כ מתרחבת המלכות מינה ובה ע״י האו״ח שהעלתה ממעלה למטה לגוף הכולל ע״ס דתוך שבהם האור מתלבש בכלים בפועל וע״ס אלו נקראות חג״ת שה״ס: עבדיה, בניה, ונערותיה. וכן מתפשטות ע״ס דסוף מטבור ולמטה עד סיום הרגלים שנקראות נהי״מ וקו האמצעי שבע״ס דסוף נקרא יסוד צדיק שיתבאר להלן אות תתכ״ג.