זהר

תי) תאנא, כתיב עולת שבת בשבתו על עולת התמיד, דבעי לכוונא לבא לעילא לעילא, יתיר משאר יומין. וע״ד על עולת התמיד דייקא. תניא, כתיב בחנה ותתפלל על יי׳, על דייקא, בגין דבנין במזלא קדישא תליין, כמה דאוקימנא ולית לך מלה באורייתא, או את זעירא באורייתא. דלא רמיזא בחכמתא עלאה, ותליין מניה תלי תלין רזין דחכמתא עלאה, הה״ד קווצותיו תלתלים, והא אתמר.

פירוש הסולם

תי) תאנא, כתיב עולת וכו': למדנו, כתוב עולת שבת בשבתו על עולת התמיד. היינו שצריך לכוון לבו למעלה למעלה יותר מבשאר הימים. וע״כ על עולת התמיד הוא בדיוק, כי על פירושו למעלה מתמיד. שלמדנו, כתוב בחנה, ותתפלל על ה', על, הוא בדיוק, שפירושו למעלה מה', שהוא ז״א, משום שבנים תלוים במזל הקדוש, שהוא דיקנא דא״א, כמו שהעמדנו. (לעיל ב״א אות ק״י) שהוא למעלה מז״א. ואין לך דבר בתורה או אות קטנה שבתורה, שאינה רמוזה בחכמה עליונה, ותלוים ממנה תלי תלים סודות של חכמה עליונה, ז״ש קווצותיו תלתלים. וכבר למדנו.