פירוש הסולם
תיט)
כל זמנא דעאל וכו׳: כל פעם שנכנס ויוצא רועדים לפניו אלף ות"ק רקיעים. י"ב אלפים רבוא מלאכים מימינו, וי"ב אלפי רבוא משמאלו, י"ב אלפי רבוא מלפניו, י"ב אלפי רבוא מאחוריו. כל אלו המחנות מאירים משלהבת אחת נוצצת היוצאת ממנו, ממטטרון. ובשלהבת ההיא חקוקות אותיות של השם המפורש, שנוצצות ולוהטות מתוך אותה שלהבת. וכולם כשמסתכלים בהארת האותיות החקוקות והמפותחות, כולם רועדים ומפחדים ונוסעים להתנוצצות האותיות ההיא.
פירוש. נודע שכל המסכים והדינים האמורים בעולם אצילות, אינן באצילות עצמה אלא בעולם הבריאה. ומטטרון וסנדלפון, שהם סוד ז"א ומלכות לבריאה. הם הנושאים את המסכים והדינים ההם בשביל ז"א ומלכות לאצילות. מטטרון בשביל ז"א. וסנדלפון, בשביל המלכות. ונמצא, שסוד המסך דחירק, שז"א שהוא הקו האמצעי פועל עמו כדי ליחד ימין ושמאל דבינה וימין ושמאל של עצמו, שמהם יוצאים כל המוחין הגדולים
(כמ"ש בפלפה"ס אות ל"ה ע"ש) הנה מקום המסך הזה הוא במטטרון, שהוא הנושא אותו בשביל ז"א, והוא הגורם ליציאת כל המוחין האלו, כי לולא המסך דחירק שמטטרון נושא אותו לא היו יוצאים כל אלו המוחין. ונודע שכל שיעור האורות שהתחתון גורם לעליון, מקבל אותו גם התחתון שגרם זה. ולפיכך זוכה מטטרון בכל אלו האורות, שהמסך דחירק שלו פעל להוציאם.
ומתוך שהמסך דחירק של מטטרון גרם באצילות, ליציאת ו"ק דחכמה מלובשים בחסדים, הנקראים חג"ת נ"ה. כי כח"ב תו"מ שירדו לבחינת ו"ק, נקראות חג"ת נ"ה. הנה זכה בהם גם מטטרון. ואלו חג"ת נ"ה דחכמה, נקראים מבחינת היסוד דז"א ה׳ אלף פחות חצי אלף, נחלי אפרסמון, ומצד המלכות הם נקראים, ה׳ אלף רבוא פחות חצי אלף רבוא היכלות. כי כל ספירה מבחינת החכמה נק׳ אלף, בסו"ה ואאלפך הכמה. וע"כ ה׳ ספירות חג"ת נ"ה הן ה׳ אלף. והחסדים מכונים רבוא, והן ה׳ אלף רבוא היכלות, אלא שחסרים חצי אלף רבוא. והוא מטעם כי ספירה החמישית הוד, שהיא כנגד המלכות, חסר לה חצי הספירה שמחזה ולמטה
(כמ"ש בזהר בראשית ב׳ דף קנ"ח אות רס"ט בהסולם ע"ש) וע"כ אין בהוד אלא חצי ספירה, שהוא חצי אלף. וז"ש,
(באות תי"ח),
שליט ברזין דארבע אלף וחמש מאה נהרי אפרסמונא, דהיינו בחג"ת נ"ה דחכמה, שמצד היסוד הם מכונים נחלי אפרסמון, וחסרים חמש מאות לחמש אלף, מטעם חסרון חצי הספירה בהוד. ונקראים אלף כי ספירות החכמה הן בסוד אלפים. וכאן אינו חושב רבוא בכל ספירה כמו שחושב בהיכלות. משום שרבוא, רומז על חסדים, וכיון שעצם נהרי אפרסמון הם חסדים, אינם צריכים אלא להארת חכמה בלבד. ולפיכך חושב רק, ד׳ אלפים וחצי אלף. אבל בהיכלות שה"ס מלכות דלית לה מגרמה ולא מידי, חושב הן חכמה והן חסדים. דהיינו אלף, על שם החכמה, ורבוא, על שם החסדים. וז"ש,
וארבעה אלף ות"ק רבוא היכלין וכו' דהיינו חג"ת נ"ה דחכמה עם חסדים, שמצד החכמה נק' כל ספירה אלף, ומצד החסדים נקראת רבוא. וע"כ הן ד׳ אלף רבוא וחצי אלף רבוא.
גם ידעת ששורש כל זה, הוא הארת ג׳ קוין ומלכות המקבלתם, הכלולים זה מזה, ויש בכל אחד מהן ג׳ קוין, והם י"ב. ועם הכללות הם י"ג. וז"ש,
ונפקין מגו תליסר אחרנין גניזין. שד׳ אלף וחצי אלף נחלי אפרסמון, יוצאים מי"ג אחרים, שהם י"ג היוצאים מהתכללות ג׳ קוין ומלכות, כנ"ל. וכשאין חושבים הכללות הם י"ב. ומבחינת החכמה והחסדים שי"ב אלו ממשיכים, נקראים י"ב אלפי רבוא. אלפים על שם החכמה, ורבוא על שם החסדים, כנ"ל. ומטטרון בשביל שגרם ליציאת האורות האלו זכה בהם גם הוא, כנ"ל. וע"כ זוכה מטטרון לקבל י"ב אלפי רבוא אלו בכל ספירה מד׳ צדדיו, שהם, חו"ג תו"מ, כי דרום צפון, שהם ימין ושמאל, נקראים חו"ג. ומזרח ומערב שהם פנים ואחור, נק׳ תו"מ. וז"ש
י"ב אלפי רבוא מימיניה, שהוא חסד,
וי"ב אלפי רבוא משמאליה, שהוא גבורה.
י"ב אלפי רבוא קמיה, שהוא ת"ת,
י"ב אלפי רבוא מאחוריה, שהוא מלכות.
ונודע שג׳ הקוין נחלקים לימין ולשמאל, שיש קו וחצי בימין, שהם קו הימין, וחצי קו הימני של הקו האמצעי. ויש קו וחצי בשמאל, שהם קו השמאל, וחצי קו השמאלי של הקו האמצעי. אשר קו וחצי שבימין משפיעים חסדים. וקו וחצי שבשמאל משפיעים חכמה. גם ידעת שהמסך דחירק ממעט הג"ר דחכמה שבשמאל.
(כמ"ש בפלפה"ס אות ל"ח ע"ש). וז"ש,
כל זמנא דעאל ונפיק, אלף ות"ק רקיעין זעאין קמיה. כי ג׳ קוין בבחינת הארת החכמה הם ג׳ אלפים. כי כל קו ה"ס אלף בסו"ה ואאלפך חכמה. ולפיכך בעת כניסתו ויציאתו לפני ז"א לעורר יחוד ג׳ קוין ע"י מסך דחירק שבו, רועדים אותם קו וחצי שמצד שמאל, כי ע"י מסך דחירק מתמעטים הג"ר דחכמה דשמאל.
והמסך דחירק מכונה בשם שלהבת. וז"ש,
כל הני משריין נהרין מגו שלהובא חד מנצצא דנפקא מניה שכל אלו האורות האמורים, מאירים מן המסך דחירק היוצא מן מטטרון. כי לולא המסך דחירק לא היה יחוד ימין ושמאל לעולם,
(כמ"ש בפלפה"ס אות ל"ח ע"ש) ובההוא שלהובא חקיקן אתוון דשם המפורש, השם המפורש ה"ס הוי"ה במילוי אלפין שהוא ז"א, והאותיות שבו ה"ס הספירות שלו, והן נחקקות ע"י המסך דחירק, דהיינו שמקבלים אותו, כדי להיציא האורות הכלולים בהוי"ה דמילוי אלפין. שאינם יוצאים זולתו. וע"כ האותיות מקבלות אותו, והן
נציצין מלהטין מגו ההוא שלהובא, דהיינו שלוהטות מכח הדינים שבמסך הזה, ונודע שבעת שהחכמה מאירה מופיעים עמה דינים רבים המענישים את הרשעים הרוצים להמשיך חכמה ממעלה למטה
(כמ"ש באדרא רבא אות רי"ט) וז"ש,
וכלהו כד מסתכלאן בנהירו דאתוון מחקקן גליפן, דהיינו בעת שמסתכלים באור האותיות החקוקות של השם המפורש כדי לקבל חכמה,
כלהו זעאין ודחלין ונטלין לגבי ההוא נציצו דאתוון הם רועדים ומפחדים בעת שנוסעים לקבל מהן התנוצצות החכמה, מחמת רוב הדינים המלוים את הארת החכמה.
