זהר

תיח) ועל דא, צלותא דערבית רשות איהי, בגין דההיא שעתא מחלק טרפא לכל חילהא, ולאו שעתא לאדכרא אלא למיהב מזונא. ביממא היא מתברכת מתרין סטרין אלין, בצפרא וברמשא מגו שמחה ורננה, ובליליא פליג ברכאן לכלא כדקא חזי, הה"ד ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וגו'.

פירוש הסולם

תיח) וע"ד צלותא דערבית וכו': ועל כן תפלת ערבית היא רשות, כי בשעה ההיא מחלקת טרף לכל הצבאות, ואין השעה אז להתברך, אלא לתת מזונות, ביום היא מתברכת משני צדדים, אלו, מחסד וגבורה בבוקר ובערב מתוך שמחה ורננה, ובלילה היא מחלקת הברכות לכל כראוי. ז"ש, ​ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וגו'.