זהר

תיח) ת"ח, כל חובא, דאתעביד באתגליא, דחי לה לשכינתא מארעא, וסליקת דיורה מעלמא. אלין הוו אזלין ברישא זקיף, ועבדי חובייהו באתגלייא, ודחו לה לשכינתא מעלמא, עד דקב"ה דחא לון, ואעביר לון מניה. וע"ד כתיב הגו רשע לפני מלך וגו'. הגו סגים מכסף וגו'.

פירוש הסולם

תיח) ת"ח כל חובא וכו': בוא וראה. כל חטא הנעשה בגלוי, דוחה את השכינה מן הארץ, ונעלה משכנה מן העולם. אלו שבדור המבול, היו מהלכים בראש זקוף, בלי בושה, ועשו עונם בגלוי ודחו את השכינה מן העולם, עד שהקב"ה דחה אותם, והעבירם מעל פניו. כמ"ש ​הגו רשע לפני, מלך וגו'. ​הגו סגים מכסף וגו'.