זהר

תיז) ולא הות לקיבליה עזר, כמה דכתיב, ולאדם לא מצא עזר כנגדו, מאי עזר, סמך, עד ההוא שעתא דכתיב, לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. ת"ח, אדם בתראה דכלא הוה, הכי אתחזי למיתי על עלמא שלים.

פירוש הסולם

תיז) ולא הות לקיבליה עזר כמה דכתיב ולאדם לא מצא עזר כנגדו: ולילית לא היתה עזר כנגדו, כמ"ש ​ולאדם לא מצא עזר כננדו מאי עזר סמך, מאי פירושו של עזר סמך. כלומר שהיתה קליפה רעה ולא היה סומך עליה. עד ההוא שעתא דכתיב לא טוב וגו' והיתה עמו עד אותה השעה שכתוב לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. כי אז הוסרה ממנו. ת"ח אדם בתראה דכלא הוה הכי אתחזי למיתי על עלמא שלים, בוא וראה אדם אחרון כל הנבראים היה, לכן היה צריך לבא לעולם אדם שלם. לפיכך הוסרה ממנו לילית וניתנה לו חוה תחתיה.