זהר

תיד) יק"ב: י"חוד. ק"דושה. ב"רכה דקב"ה. ודא שכינתא, דאיהי ברכה, דקב"ה, מימינא. ואיהי קדושה משמאליה. ואיהי יחודיה, באמצעיתא. וקודשא בריך הוא, הכי סלקין אתווי דיליה, יב"ק. כגוונא דא, הקב"ה: בחשבן יב"ק.

פירוש הסולם

תיד) יקב, יחוד קדושה ברכה וכו': יק"ב, הוא ראשי תיבות יחוד קדושה ברכה, דקודשא בריך הוא, והיא השכינה, דהיינו מלכות שהיא ברכה של הקב"ה, בעת שהיא בסוד הימין, דהיינו חסדים. והוא קדושה של הקב"ה בעת שהיא בשמאלו, דהיינו בחכמה. והיא יחוד של הקב"ה, בעת שהיא בקו האמצעי. והקב"ה, כך עולות האותיות שלו במספר יב"ק, שהוא אותיות יקב, כזה הקב"ה, בחשבון יב"ק. כי הקב"ה הוא ז"א, והנוקבא ה"ס החשבון של ז"א.